נציגות וועד הבית ואח' נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשת התובעים ( להלן: "המבקשים" ) לאפשר להם להזמין בדיקה של מכון התקנים, לשם ביצוע בדיקת תקן לחיפוי החוץ באחת מקומות הביניים, ולהציג את תוצאות הבדיקה למומחה בית המשפט על מנת שישלים את חוות דעתו כהגדרתם.

לטענת המבקשים, רק לאחרונה, קרי ביום 28.8.13 התברר למבקשים, לראשונה, כי חיפוי האבן בבניין נשוא התביעה נעשה בשיטת "ברנוביץ" ולא בשיטה "הרטובה" כפי שסבר מומחה המבקשים.

לכן, לשיטת המבקשים יש לבדוק, בהנחה שחיפוי הבניין הונח בשיטת "ברנוביץ", האם הונח כיאות כהגדרת ועל פי התקנים. לטענתם , מומחה בית המשפט עצמו, התייחס לשיטת "הקיבוע הרטוב", השיטה שבה סברו, גם המבקשים, בוצע חיפוי הבניין ולכן לשיטתם רק עם קבלת התוכניות נודע להם ששיטת החיפוי של הבניין נעשתה בשיטת "ברנוביץ" ולכן הם דורשים לבדוק את חיפוי האבן כדי להציגן הפני מומחה בית המשפט ולקבל את חוות דעתו בעניין.

לטענת המבקשים, יש במידע זה כדי להשליך לעניין עלות תיקון הליקויים והן לעניין הבטיחות ומכיוון שטרם הסתיים שלב ההוכחות, אין, לטענתם, לחסום אותם מהגשת ראיות שיתמכו בעמדתם .

הנתבעות ( להלן: "המשיבות" ) עותרות לדחיית הבקשה, שכן מדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2009 והיום, התיק נמצא בשלב ההוכחות, הוגשה חוות דעתו של מומחה בית המשפט, נשמעו עדי התביעה ונחקר מומחה בית המשפט. במסגרת הבאת הראיות, הוגשה ע"י המבקשים, חוות דעת מומחה מטעמם לעניין חיפוי החוץ בבניין לפי החלטת בית המשפט מיום 1.3.11. חוות הדעת מומחה בית המשפט נמסרה ביום 30.3.11 בנוגע לחיפוי החוץ.

המשיבות טוענות, כי במסגרת חוות דעת מומחה בית משפט מיום 30.3.11 הוא מציין מפורשות, כי חיפוי החוץ שמעל קומת הקרקע בוצע בשיטת "יציקה כנגד האבן" ( שיטת ברנוביץ ) ולא בשיטת "הקיבוע הרטוב" כפי שנעשה בקומת הקרקע ומפנות לסעיף 2.3.2 בחוות דעת מומחה בית משפט מיום 30.3.13.

"...לא בוצעו בדיקות של מעבדה מוסמכת של חיפויי קירות חיצוניים בגובה מעל קומת הקרקע, אשר בוצעו בשיטת יציקה כנגד האבן, כמו כן, לא מופיעות טענות לגבי טיב החיפויים האלו במסמכי התביעה"

לכן, טוענות המשיבות, ידעו המבקשים לכל המאור ביום 30.3.11, קרי, לפני שנתיים וחצי כי שיטת החיפוי בקומות שמעל קומת הקרקע נעשו בשיטת "ברנוביץ" ולא בשיטת "הקיבוע הרטוב", כאשר המבקשים , במסגרת הגשת ראיותיהם במרץ 2013, כשנתיים לאחר הגשת חוות דעת מומחה בית משפט בעניין חיפוי החוץ בקומות העליונות, אלא רק לגבי קומת הקרקע, ולא פנו בבקשה לבדיקת חיפוי החוץ בקומות העליונות.

מוסיפות המשיבות, כי שלב הבאת הראיות של המבקשים הסתיים ואין כל הצדקה לאפשר למבקשים להזמין בדיקה של מכון התקנים, שהנה בקשה תמוהה ביותר , כהגדרתן, שכן בשנת 2003 כאשר הושלמה בניית הבניין , לא היה תקן לחיפוי החוץ, ומומחה בית המשפט ציין זאת בחוות דעתו ולכן, לשיטתן, אין כל תכלית לבדיקה המבוקשת. כן טוענות המשיבות, כי מדובר בבדיקה שאין לה כל הצדקה, שכן משנת 2003, כאשר הסתיימה הבנייה, לא נטען ע"י המבקשים כי אותרו, קילופים או התנתקויות של אריחים בחיפויים החיצוניים.

טעם נוסף לדחיית הבקשה, עולה מסעיף 2.3 לחוות דעת מומחה בית המשפט מיום 30.3.11 לפיו ,תקופת הבדק לקילופים בחיפוי החיצוני מסתיימת בתום 7 שנים, כך שכיום 10 שנים לאחר תום הבנייה, תסתיים תקופת האחריות לקילופים ביולי 2010.

המבקשים בתשובתם, טוענים כי במועד הרלוונטי, אומנם לא היה תקן לשיטת "ברנוביץ" אבל היה תקן שדן בחיפוי אבן, תקן 2378 , תקן שהוראותו מחייבות, לשיטת המבקשים.

דיון:

הבקשה הינה לזמן בדיקה של מכון התקנים לחיפוי החוץ, באחת מקומות הביניים לצורך הצגתן למומחה בית המשפט לצורך קבלת חוות דעתו.

המשיבים, מתנגדים לבקשה שכן לטענתן, עניין, חיפוי החוץ נדון בחוות דעת מומחה בית משפט מיום 30.3.11 ונדון בה מפורשות בסעיף 2.3.2, כך שלכל המאוחר היו המבקשים אמורים לדעת כבר לפני שנתיים וחצי על שיטת ביצוע החיפוי ולכן יכלו לחקור את מומחה בית המשפט בעניין, במסגרת הגשת ראיותיהם במרץ 2013.

עוד נטען כי במועד סיום בניית הבניין בשנת 2003 , לא היה כל תקן לשיטת "ברנוביץ" במכון התקנים ולכן לא ניתן לבדוק היום את התאמת המבנה לתקן שלא היה קיים במועד הרלוונטי, בכלל, ובפרט לאור העובדה שבמהלך תקופת הבדק לא נטען לקילופי אריחים ו/או התנתקות שלהם.

לטענת המבקשים , בתשובתם מאשרים כי , בתקופה הרלוונטית לא היה קיים תקן לחיפוי בשיטת "ברנוביץ" אולם לשיטתם של המבקשים היה תקן באופן כללי בחיפוי אבן.

המדיניות המשפטית הנוהגת מלמדת כי , ככלל, על בעל דין להגיש את כל ראיותיו במסגרת הגשת ראיותיו לבית המשפט, למעט , כאשר מתקיימים "טעמים סבירים והוגנים" המצדיקים סטייה מהכלל:

"...הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב "חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע "א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (742 ,738 (3; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (339 ,337 (4)..." רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, תק-על 2002(2), 1142 , 1143 (2002)

כן נקבע כי על בית המשפט לשמור על סדרי הדין:"...ואולם משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל-הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל. כלל הוא לענין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם. והטעם לדבר?